מימון חוץ בנקאי לעסקים מתאים בעיקר כשהבנק סירב או הציע סכום ותנאים שלא עונים על הצורך, כשהעסק זקוק למהירות, או כשהעסקה מורכבת מכדי להיכנס לטפסים הרגילים של הבנק.
הוא לא תמיד זול יותר מאשראי בנקאי, ולכן ההשוואה הנכונה נעשית לפי העלות הכוללת, הבטוחות, אופן ההחזר וההתניות בחוזה, ולא לפי הריבית הנקובה בלבד.
בפילקו פיננסים, בהובלת המייסדת אלה פילץ' שצברה 17 שנות ניסיון במערכת הבנקאית, אנחנו עובדים מול כל הבנקים וגופי המימון החוץ-בנקאיים ומלווים כל תיק מקצה לקצה, עד האישור הסופי וסיום העסקה.
בפועל זה כולל גיוס אשראי עסקי שמותאם למטרה ולתזרים, ליווי פיננסי ליזמים בשלבים שבהם עוד אין היסטוריה עסקית ארוכה, ומימון עסקאות מורכבות שדורשות מבנה מותאם.
רוצים לדעת איזה מסלול מתאים לעסק שלכם?
השאירו פרטים ונבדוק יחד איתכם, בלי התחייבות.
מתי מימון חוץ בנקאי לעסקים מתאים יותר מהלוואה בנקאית?
"מימון חוץ בנקאי" הוא אשראי שמעמידים גופים שאינם בנקים, למשל קרנות אשראי, חברות מימון וגופים מוסדיים.
הם בודקים את העסק בדרך אחרת מהבנק: פחות דגש על דירוג אשראי היסטורי ונוסחאות קשיחות, ויותר דגש על הנכס המשועבד, על התזרים הצפוי ועל מקור ההחזר.
יש כמה מצבים שבהם המסלול הזה הגיוני:
- סירוב או הצעה חלקית מהבנק: העסק עומד בדרישות אבל הבנק אישר סכום נמוך מהנדרש, או דרש בטוחות שאין לעסק.
- לוח זמנים לחוץ: תשלום לספק, הזדמנות לרכישת מלאי או מועד סגירה של עסקה, שאינם מחכים להליך בנקאי ארוך.
- עסק צעיר או בצמיחה מהירה: המאזנים עדיין לא משקפים את היקף הפעילות הנוכחי.
- בטוחות לא שגרתיות: מלאי, חשבוניות לקוחות או זכויות במקרקעין, שלא תמיד נקלטים טוב במודל הבנקאי.
- עסקה מורכבת: רכישת עסק, מימון ביניים עד קבלת כסף ממקור אחר, או מבנה עם כמה בעלים וכמה מקורות.
יש גם מצבים שבהם לא כדאי.
אם הבנק מציע אשראי סביר שמתאים לצורך, אין סיבה לשלם פרמיית סיכון ומהירות שאין בה צורך.
ועסק עם שולי רווח צרים, שנשען על מימון יקר כמקור קבוע, ימצא שהחזרים גבוהים מכרסמים בדיוק במה שהיה אמור לתמוך בו.
כלל אצבע שאנחנו עובדים לפיו: מימון חוץ בנקאי מתאים לצורך מוגדר בזמן ובמטרה, עם דרך ברורה לפרוע אותו או למחזר אותו בהמשך.
מי שפונה אליו בלי לדעת מאיפה יגיע הכסף להחזר, מחליף בעיה אחת באחרת.
אם קיבלתם סירוב מהבנק, הצעד הראשון הוא להבין מה הסיבה לסירוב: חוב קיים, חוסר בבטוחות, נתוני אשראי או מבנה הבקשה.
התשובה קובעת איזה גוף מימון מתאים ואיזה לא.
אילו נתונים חשוב להשוות בין הצעת בנק להצעה חוץ בנקאית?
ההשוואה הנכונה לא נעצרת בשורת הריבית.
הטבלה הבאה מסכמת את הפרמטרים שאנחנו בודקים בכל תיק, ואת מה שכדאי לשאול בכל אחד מהם.
| פרמטר | הצעה בנקאית | הצעה חוץ בנקאית | מה לשאול |
|---|---|---|---|
| עלות כוללת | לרוב ריבית נמוכה יותר, ועמלות מוכרות | לרוב ריבית גבוהה יותר, ולפעמים עמלות נוספות | מהי הריבית האפקטיבית אחרי כל העמלות? |
| בטוחות | לרוב נדרשות בטוחות מוגדרות וערבויות | גמישות גדולה יותר בסוגי הבטוחות | מה בדיוק משועבד, ומה קורה לשאר נכסי העסק? |
| זמן עד כסף בחשבון | לרוב הליך ארוך יותר | לרוב הליך קצר יותר | מהו לוח הזמנים בכתב, ומה עלול לעכב אותו? |
| מבנה ההחזר | מסלולים סטנדרטיים | אפשרות למבנים מותאמים, כולל החזר בסוף התקופה | האם ההחזר מתאים לעונתיות ולתזרים של העסק? |
| התניות בחוזה | אמות מידה פיננסיות בעסקאות גדולות | משתנה מאוד בין גופים | אילו אירועים מאפשרים לגוף להעמיד את האשראי לפירעון? |
| פירעון מוקדם | בדרך כלל מוסדר בעמלה ידועה | עלול לכלול קנס או תקופת מינימום | כמה עולה לסגור את ההלוואה מוקדם? |
הנקודה שמפספסים לרוב היא הפער בין ריבית נקובה ל"ריבית אפקטיבית", כלומר העלות האמיתית של האשראי אחרי שמחשבים עמלות והוצאות.
הנה דוגמה להמחשה בלבד, לא הצעת מחיר: הלוואה של 400,000 ש"ח עם "עמלת הקצאה" (עמלה שנגבית בתחילת ההלוואה) של 2% פירושה שמתוך הסכום מנוכים 8,000 ש"ח מראש.
העסק מקבל 392,000 ש"ח אבל מחזיר מסכום של 400,000.
מי שמשווה רק ריבית נקובה לא רואה את הפער הזה.
לדברי מנהל כספים בעסק בינוני, "השאלה הנכונה היא לא כמה עולה החודש, אלא כמה עולה הכסף כשמסכמים את כל התקופה ואת כל מה שחתמנו עליו".
הקביעה הזאת נכונה במיוחד כשמשווים הצעות שנראות דומות בהחזר החודשי אבל שונות מאוד בעמלות, בבטוחות ובתנאי הפירעון.
אילו סימני אזהרה כדאי לזהות לפני חתימה?
הצעה חוץ בנקאית טובה יכולה להציל עסק בתקופה קשה, והצעה לא מתאימה יכולה להכביד עליו שנים.
אלה הנקודות שאנחנו בודקים בקפדנות לפני שמעבירים הצעה ללקוח:
- שעבוד רחב מהנדרש: שעבוד כללי על כל נכסי העסק, או ערבות אישית של הבעלים, כשהסכום קטן ואפשר היה להסתפק בבטוחה ממוקדת.
- עמלות שמתגלות מאוחר: עמלות ניהול, בדיקה או הארכה שלא הופיעו בהצעה הראשונה ונוספו רק בטיוטת ההסכם.
- קנס פירעון מוקדם גבוה: הוא נועל את העסק בהלוואה יקרה גם כשנפתחת אפשרות למחזר אותה במסלול זול יותר.
- "קובננטים": אמות מידה פיננסיות שהעסק מתחייב לעמוד בהן לאורך חיי ההלוואה, למשל יחס כיסוי חוב (DSCR), שמראה כמה פעמים הרווח התפעולי מכסה את החזרי החוב. חריגה מהן, גם בלי איחור בתשלום, עלולה לאפשר לגוף המממן לדרוש פירעון מיידי.
- לחץ לחתום מהר: הצעה שתקפה "עד סוף היום" ואינה נותנת זמן לעבור על ההסכם עם רואה חשבון או עורך דין.
- גוף שלא ברור מי מפקח עליו: לפני שמעבירים מסמכים, כדאי לבדוק אם הגוף פועל תחת פיקוח של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ומי עומד מאחוריו.
סימן אזהרה אחד אינו בהכרח סיבה לדחות הצעה, אבל הוא סיבה לשאול ולבקש שינוי בכתב.
הרבה מהתנאים ניתנים למשא ומתן, בייחוד כשיש בידי העסק יותר מהצעה אחת להשוות, וגם כשמבינים איך הגוף המממן חושב על הסיכון שלו.
איך נראה התהליך מהפנייה ועד קבלת הכסף?
תהליך מסודר חוסך זמן, ועוד יותר חשוב, חוסך החלטות שנעשות בלחץ.
כך אנחנו בונים אותו:
- הגדרת הצורך: כמה כסף נדרש, למה, עד מתי, ומאיפה יגיע ההחזר. בלי תשובה ברורה לארבע השאלות האלה אי אפשר להשוות הצעות.
- הכנת התיק: ריכוז נתוני העסק והמסמכים שגופי המימון ידרשו, כדי שהפנייה לא תיעצר בגלל חוסרים. את רשימת המסמכים והנתונים תמצאו במאמר הייעודי שלנו על גיוס אשראי לעסקים.
- פנייה מתואמת לכמה גופים: מול בנקים וגופים חוץ-בנקאיים במקביל, כדי שההצעות יתחרו זו בזו ולא תתעכב אחת מהן בגלל לוח זמנים.
- השוואת הצעות: לפי הפרמטרים שבטבלה, עם חישוב עלות כוללת לאורך כל התקופה ולא רק ההחזר החודשי.
- משא ומתן וחתימה: ניסוח מחדש של תנאים בעייתיים, בדיקת ההסכם על ידי גורם משפטי, ורק אחר כך חתימה.
- ליווי עד הסוף: מעקב אחרי מילוי התנאים המתלים, כמו רישום שעבודים והשלמת מסמכים, עד שהכסף בחשבון והעסקה סגורה.
משך התהליך תלוי בגוף המממן, בסוג הבטוחה ובשאלה כמה מהר העסק מעביר מסמכים.
הוא יכול להימשך מימים בודדים ועד שבועות.
מה שמאט אותו כמעט תמיד הוא תיק לא מסודר או בקשה שמוגשת פעם אחר פעם בצורה שונה, ולא המורכבות של האשראי עצמו.
שאלות נפוצות על מימון חוץ בנקאי
כמה תשובות קצרות לשאלות שעולות אצלנו שוב ושוב לפני שמתחילים.
האם הלוואה חוץ בנקאית פוגעת באפשרות לקבל אשראי מהבנק בהמשך?
לא באופן אוטומטי.
הבנק יראה את ההתחייבות בדוחות העסק כמו כל חוב אחר.
עסק שמשלם בזמן ושמצבו התייצב בזכות המימון יכול בהמשך למחזר את החוב אל הבנק בתנאים טובים יותר, ולכן כדאי לוודא מראש שההלוואה החוץ-בנקאית מאפשרת פירעון מוקדם בעלות סבירה.
האם אפשר לקבל מימון חוץ בנקאי לעסק שרק התחיל לפעול?
לפעמים כן, אבל התנאים משקפים את הסיכון.
גופים רבים יבקשו בטוחה מוחשית, ערבות של הבעלים או הוכחה שיש הכנסות ראשונות.
לכן מי שנמצא בתחילת הדרך נהנה מהכנה מוקדמת של תוכנית תזרים ושל הצגה מסודרת של העסק, וזה בדיוק התחום של ליווי פיננסי ליזמים.
האם חייבים להציע נכס כבטוחה?
לא תמיד.
חלק מהגופים מסתפקים בבטוחות אחרות, כמו חשבוניות לקוחות, מלאי או ערבות.
עם זאת, ככל שהבטוחה חלשה יותר, התמחור בדרך כלל גבוה יותר.
מימון חוץ בנקאי לעסקים ללא בטוחה בכלל הוא נדיר, והצעה בתנאים נוחים במיוחד ראויה לבדיקה מעמיקה.
האם כדאי לפנות לכמה גופים במקביל?
כן, כשעושים זאת בצורה מסודרת.
פנייה מתואמת עם אותו תיק ואותם נתונים מאפשרת להשוות הצעות על בסיס זהה.
פניות מפוזרות עם נתונים שונים בכל פעם יוצרות בלבול, מעכבות את התהליך ופוגעות באמינות מול הגוף המממן.
מימון חוץ בנקאי לעסקים עם פילקו פיננסים: איך מחליטים נכון
ההחלטה על מקור המימון מתחילה בהבנה מדויקת של הצורך ולא בהצעה הראשונה שהגיעה.
מי שמגדיר סכום, מועד ומקור החזר, ומשווה הצעות לפי עלות כוללת, בטוחות והתניות, מגיע לחתימה בביטחון ובלי הפתעות בהמשך.
זה מה שאנחנו מביאים לשולחן: היכרות עם הצד של הבנק והצד של הגופים החוץ-בנקאיים, ויכולת לנהל את התהליך מול כולם.
בפילקו פיננסים אנחנו מלווים עסקים ויזמים מהבדיקה הראשונית ועד סיום העסקה, כדי שתוכלו להתרכז בניהול העסק ולהרגיש שקט נפשי עם פחות בירוקרטיה.
אם אתם שוקלים מימון חוץ בנקאי לעסקים, צרו איתנו קשר ונבדוק יחד אם הוא מתאים לכם ואיזו הצעה שווה לקחת.
